<h1>חדושי הרא"ה</h1>
<h2>דף לב:</h2>
בגמ'. כאן בדין מרומה כאן בדין שאינו מרומה. לאו אמתני' קאי אלא לומר דבדין מרומה מוטל על הדיין לדרוש ולחקור למצוא דרך רמאות אבל לא שאם לא ידרוש ויחקור או שלא תמצא החקירה וגם לא תוכל להזימה שיבט' העדות בשביל זה. והביאו ראי' מההיא דאמרינן בכתובות [פ"ה ע"א] השתא דאמ' קים לי בגוה מילתא היא כגון אבא בר בריה דקים לי בגויה קרענא שטרא אפומיה קרענא ס"ד אלא אימא מרענא שטרא אפומיה, כלו' דלא מגבי' ביה. ולמה לי אבא בר בריה דקים לי בגויה, אפי' גברא אחרינא נמי דכיון דאיכא חד סהדא דין מרומה מיהא הוי, ובשטר ליכא דרישה וחקירה באיזה יום באיזה שעה באיזה מקום, אלא ודאי דאפי' דין מרומה דבדיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה לגמרי אלא לדרוש ולחקור הדבר במה שאפשר. ורב פפא לאו אמתני' קאי אלא אדרבה למימרא דבהודאות והלואות גופייהו וזמנין דבעינן דרישה וחקירה זמנין דלא בעינן, ואע"ג דאמרי' אידי ואידי וכאן וכאן, דכותה איכא בתלמוד'. אי נמי דרבא ורב פפא לא פליגי אדרבי חנינא אלא דמהדרי לאוקמיה למתני' אפי' מדרבנן ורבא אוקמה בדיני קנסות ורב פפא אוקמא אפי' בשאר דיני ממונות למימרא דכיון דמן התורה בעינן דרישה וחקיר' ומדרבנן בעינן בדין מרומה דרישה וחקירה כדריש לקיש, דריש לקיש רמי כתיב בצדק תשפוט וכו' וכתי' צדק צדק תרדוף הא כיצד כאן בדין מרומה כאן בדין שאינו מרומה, פי' דמדאורייתא גופא צריך לדרוש ולחקור בו יותר משאר דינין כמה שאפשר, ע"כ.
